כבר תקופה שאני מדבר על הכוח הבלתי מנוצל שיש בפורומים, קבוצות דיון ובלוגים.

לאחרונה זה נראה שפתאום כל העולם נזכר בהם ומנסה לרתום אותם ככוח שכנוע. נקודת ההנחה הבסיסית יוצאת מתוך התפיסה הפסיכולוגית שאיפשהו בתהליך קבלת ההחלטות של הצרכן עומדת האופציה של "עזרת הקהל".

הבעייה מתחילה ונגמרת בעובדה שפשוט מתייחסים לגולשים כעדר של מטומטמים ולא מבינים דבר מאד אלמנטרי : יש להם חוש ריח מאד מאד מפותח.

הנושא של Social buying ישן ומיושן וההרגשה היא שכל הזמן מנסים לרכב על הרעיון של המלצות חברים וסקרים המוכיחים כי צרכנים רבים לוקחים לתשומת ליבם את דעותיהם של הבלוגרים המובילים או חברים בקבוצה הוירטואלית שלהם. אני טוען שיש הבדל משמעותי בין מישהו שמשפיע עליך להיכנס לאתר מסויים לבין לקנות מוצר….(שיו!!!!, כמה פעמים שאני ראיתי את הסקרים האלה במצגות של חברות…יצא לי מה-%#$%#)

הבעייה המרכזית שלי היא שנורא קל לבצע מניפולציות בעולם כזה. אני בטוח שרבים מקוראיי פוסט זה כבר לא ממש לוקחים כאמת מוחלטת כל ביקורת שהם קוראים באתרי מסחר אלקטרוני בדיוק כמו שהם פחות מאמינים למה שהם קוראים בעיתונים (או שלא?…)

Summize ,metacritic הם דוגמאות מובהקות לתאוצה שיש לנו ברעיונות מסוג זה (ואל תזכירו לי בכלל את FB או Pay per post כי אני אחטוף קריזה).

רובם ככולם לוקחים ביקורות/פוסטים ומנסים לקבוע טרנדים (יש חברות שעושות זאת טוב יותר ועבור כסף) , אני חושב שככלי מחקר בסיסי וחינמי זה יכול להיות תוספת לא רעה לארסנל הכלים (מצד שני חשוב לזכור כל האתרים האלה חוזרים על אותם מקורות תוכן שוב ושוב…)

אני גם חושב שלקחת 2-3 מקורות תוכן גדולים ולצרף אליהם עוד כמה עשרות שחקנים מבלי לעשות בדיקה מעמיקה של איכות המקור (בלוג, פורום) ואופן העדכון שלו תביא לכך שבסופו של דבר יהיה לנו עוד אינדקס ביקורות במקום כלי שיווקי יעיל. צריך לזכור משהו מאד מאד ברור. הרוב המוחלט של הגולשים לא יודעים מי ומהם הבלוגים המובילים, זה לא מעניין אותם שאתר זה או אחר נמכר בחצי מיליארד דולר ובטח שלא מעניינת אותם העובדה שבאתר מסויים עושים ניתוח של 100% לביקורות שמגיעות מ-5000 מקורות שונים. מה שמעניין אותם זה שהחברות יתחילו להתייחס אליהן קצת יותר ברצינות. לא תאמינו כמה חברות ענקיות עשו את הסוויץ' הזה והבינו שאם יש מקום אליו יותר מכל יעדיפו הלקוחות ללכת, זה פשוט אליהם.

Bllizard עושים לדעתי עבודה מצויינת בנושא אבל אני אכתוב על זה בעתיד.

דוגמא אחרת היא הניסיון ללכת על הקו הדק בין שידול בלוגרים לבין חלוקת "סוכריות" ( אגב, דבר שמקובל מאד בקרב חברות יחסי ציבור וחטיבות השיווק). עם זאת יש הבדל מהותי בין לקבל את זה בסתר או בתוך שקית בזמן תערוכה/השקה של מוצר לבין ללכת לכל העולם ואשתו ולספר על זה.

בחייאת רבאק, כשאני רואה שהבלוג האהוב עלי מקבל במתנה מחשב נייד חדש ודנדש קשה לי למען האמת להתרכז בביקורת חיובית/שלילית של המוצר, ואני נוטה יותר לקלל (בלב כמובן) את הבלוגר, את מי ששלח לו את הנייד ובאותה הזדמנות גם את חברת ה-Hosting שלו.

הנה דוגמא

והנה עוד דוגמא

מצד שני, מה בדיוק קרה??, כמה אנשים הפסיקו לקרוא בלוג של מישהו רק בגלל שהוא קיבל מקרר הביתה? (הבלוגרים הגדולים מקבלים מתחת לשולחן מה שרובינו לא נקבל ברבעון הקרוב).

עם כל הכבוד לחוש הריח, הזיכרון לא משהו, ויש לי לא מעט דוגמאות על גולשים שנכנסו באמא של הבלוגר,פורום,קבוצת דיון רק בגלל שהוא העז למכור אותם בנזיד עדשים , ולאחר חודשיים הוא עשה להם את אותו תרגיל.

טוב או לא טוב, גם ככה מעטים מאד עושים מדידה אמיתית ובודקים את ההשפעה שיש על המכירות. המאסה המוחלטת מפסיקה את הפעילות, סוגרת את הבאסטה ונכנסת להסגר.

במקרה שלי אין שום בעייה,

אני פשוט שואל את אשתי.

עוד פוסטים שעשו לכם את השבוע :

• איך להגן על הבלוג שלך
• כרטיסי טיסה דרך פייסבוק
• יוטיוב סרטי סקס ואיך עושים עליכם כסף
• האם אפשר להשתזף ממסך המחשב? מסתבר שכן!
• דומיינים מוזרים שגוגל מחזיקים….